1. תיקון שחיקת סל הבריאות:
א. מנגנון עדכון: מנגנון עדכון סל הבריאות כפי שקיים כיום הביא לגירעונות גדולים של כל ארבע הקופות. אין מנוס משינוי שיטת העדכון בחקיק על מנת למנוע שחיקה מתמשכת ופגיעה משמעותית בשירותי הבריאות הניתנים על ידי הקופות.
ב. עדכון טכנולוגי- יש לעגן בחקיקה את עדכון תקציב סל התרופות בשיעור קבוע (1.5-2%) מדי שנה. הדבר ימנע מצב קבוע של תת-תקצוב של סל התרופות מונע את זכותו של החולה לקבל תרופות וטיפולים להם הוא נזקק.
2. צמצום ההשתתפות העצמית:
שיעור ההשתתפות העצמית והמימון הפרטי בישראל הינו מהגבוהים בעולם המערבי, דבר המגביר אי שוויוניות במערכת יש להפחית באופן משמעותי את ההשתתפות העצמית ולהגדיל במקביל את חלקה של הממשלה במימון המערכת. הפחתת השתתפות עצמית לנזקקים תוך הגדרתם על ידי מבחני הכנסה, תסייע להפחתת נטל כספי משמעותי המוטל על החולה. הפחתת השתתפות עצמית תצמצם אי שוויוניות בחברה ותקל על ציבור רחב יותר לצרוך שירותי בריאות לו הם נזקקים.
3. מחסור כ״א רפואי סקטור הרפואה והסיעוד:
א. המשך תכנית תמריץ כספי לרופאים מתמחים במקצועות נדרשים והכוונתם לפריפריה.
ב. החזרה של כ"א רפואי מחו"ל (סטודנטים ישראליים ועולים חדשים) באמצעות תמריצים למיניהם.
4. שחיקת תשתיות:
א. קיימת שחיקה של תשתיות קיימות. בהיעדר השקעה, וכן בשל גידול דמוגרפי נדרשת השקעה מסיבית בפיתוח תשתיות בינוי וטכנולוגיה בקהילה ובבתי חולים למתן שירות הולם לצרכי אוכלוסייה.
ב. בתי חולים בפריפריה מתקשים לגייס תרומות לשם בינוי ורכישת ציוד חדש לעומת בתי החולים במרכז הארץ. בעת הקצאת תקציב הפיתוח של בתי החולים בפריפריה, יש צורך בהתייחסות מיוחדת לעובדה זו.
5. יישום רפורמות נדרשות במערכת הבריאות:
א. חיזוק רגולציה ופיקוח על קופות החולים ובתי החולים, תוך התמקדות במדדי איכות ושקיפות.
ב. משרד הבריאות יפעל כמיניסטריון ויתמקד בשיפור איכות תוך שקיפות.
ג. על מנת לחזק את משרד הבריאות כמתווה מדיניות, מפקח ומסדיר, יש לאפשר לו לפעול ללא ניגוד עניינים בין תפקידו כרגולטור ולבין בעלותו על בתי החולים. יש לפעול לניתוק פורמאלי, מעשי ומהותי בין שני התפקידים.
6. רפורמה בטיפול הסיעודי:
הסדרת מקצועות הרפואה המשלימה, הסדרת מתן שירותי בריאות התלמיד, רפורמה בשירותי טיפות החלב, אביזרים רפואיים וטיפול שיניים למבוגרים ועוד, הכל תחת מקורות הולמים שיאפשרו מתן שירותים נאותים.
7. חיזוק שירותים קהילתיים:
חיזוק שרותי הרפואה הקהילתית, ככתובת לרפואה ראשונית. השקעה ברפואה קהילתית זמינה ואיכותית תפחית במידה ניכרת את העומס בבתי החולים ובימי אשפוז, תוזיל עלויות אשפוז ובדיקות ותשפר באופן ניכר את זמינות השירותים לחולים בקהילה ולחולים המאושפזים.
8. רפואה מונעת:
רפואה מונעת הינה בעלת חשיבות רבה לשיפור מערכת הבריאות. השקעה במניעה תישא פרי הן על ידי חסכון כספי משמעותי בטווח הארוך והן בשיפור איכות חיים בגילאים מבוגרים.
תכניות המניעה כוללות בין היתר אורח חיים בריא, מניעת עישון, מניעת מחלות תעסוקתיות, ומניעת השמנה. יש צורך בביטול מוחלט של השתתפות עצמית בשירותי מניעה. וכן פטור מאגרה בביקורים שמטרתם רפואה מונעת.
9. ביטוחים פרטיים:
80% מאזרחי מדינת ישראל מחזיקים כיום ביטוח משלים של אחת מקופות החולים. 40% מחזיקים בנוסף גם ביטוח פרטי. כפל ביטוח זה העלה בצורה משמעותית הוצאה פרטית לבריאות של משקי הבית. יש לעגן בחקיקה מניעת כפל ביטוח ובמקביל לעגן בחקיקה הכנסת תרופות מצילות חיים לביטוחים המשלימים של קופות החולים.