רמת חיים חינוך מיסוי דיור שיווין בנטל חוקה כלכלי חברתי מדיני ביטחוני עקרונות יסוד המצע המלא PDF תעסוקה איכות הסביבה בטחון אישי בריאות בטחון אישי אוכלוסיה עם צרכים מיוחדים מעמד האשה גימלאים פריפריה

​      ​

 התוכנית הירוקה של "התנועה" בתחום האנרגיה


למדינת ישראל נדרש חזון של מערכת אנרגיה לאומית מקיימת, והנהגה שתוביל חזון כזה ותממש אותו, על מנת

שתוכל להתקדם לחזית המדינות המובילות בעולם במונחי כלכלה ואיכות חיים. כחלק מאימוץ ה"גרין ניו דיל" שיזמה

"התנועה הירוקה" התנועה מתחייבת לפעול למען החזון האנרגטי המתקדם של ישראל. התנועה” קוראת לאמץ

אסטרטגיה כוללת לעצמאות והתייעלות אנרגטית. החזון ארוך הטווח שאנו מציבים הוא  "כלכלת פחמן נייטרלית", שפירושה

הוא ש- 100% מאספקת החשמל של ישראל תגיע ממקורות מתחדשים ונקיים.  מדיניות האנרגיה של ישראל קשורה כמובן לשיקולים כלכליים ומדיניים.


• ייצור החשמל היום מבוסס על דלקים שמחירם צפוי לעלות בשנים ובעשורים הקרובים. אם כך יהיה, אזרחי ישראל יאלצו לשלם סכומים גדלים והולכים על צריכת החשמל, זאת במקביל לעלייה צפויה בביקושים, בעיקר בזמני שיא הצריכה. שינוי משק ייצור החשמל כבר היום תהה בבחינת הקדמת תרופה למכה צפויה מראש.


• דלקים רבים מגיעים ממקורות עוינים לישראל, מכאן יצירת אלטרנטיבה של ייצור אנרגיה בלתי תלוי בגורמים חיצוניים יבטיח עצמאות ואיתנות ישראלית במקרה של מלחמה.


• שינוי האקלים העולמי הוא איום גלובלי שניתן להתמודד עימו רק בשיתוף פעולה של כל המדינות. אנו רואים את ישראל כבעלת פוטנציאל להנהיג את העולם ביישום כלכלת פחמן נייטרלית. כמו כן, הצטרפותה של ישראל לארגון ה- OECD יוצר ציפייה ברורה לעמוד בסטנדרטים שמציב הארגון בדבר פליטות פחמן, ותהה זו גאווה ישראלית להנהיג את הארגון בעמידה בסטנדרטים אלו.


תכנית האנרגיה של התנועה מבוססת על שש יוזמות מקבילות:


1. שימור אנרגיה וניהול ביקושים: קו ההגנה הראשון
2. הגדלה משמעותית של אנרגיה ממקורות מתחדשים
3. שימוש בטכנולוגיות קיימות המאפשרות חברת החשמל לחסוך עלויות דלק בייצור החשמל
4. קרן לאומית להתייעלות אנרגתטית
5. שיתוף פעולה איזורי לקידום משק אנרגיה בר קיימא
6. עידוד משמעותי של בנייה ירוקה

1) שימור אנרגיה וניהול ביקושים: קו ההגנה הראשון
צמצום ביקושים הינה מטרה ראשונה במעלה שתחסוך עלויות סביבתיות כמו גם עלויות שימוש במקורות אנרגיה. יש לשלוח מסר עיקבי למשקי בית וארגונים לגבי צמצום הביקוש ולתמרץ אותם לעשות זאת. לצורך זה הפעולות המוצעות היום על ידי המשרד להגנת הסביבה הן מצוינות גם אם חלקיות: החלת שעוני חשמל תעו"ז שקושרים את תעריף החשמל לשעת השימוש ומעודדים צמצום ביקושים בשעות שיא ועידוד השימוש במכשירי חשמל יעילים אנרגטית במגזרי המשק השונים. עם זאת אנו קוראים להרחיב את הצעדים הללו, שבינתיים יושמו באופן חלקי ביותר וכן להחיל צעדים נוספים כמו מיסוי דיפרנציאלי של מכשירי חשמל על פי רמת הזיהום.
העלויות החיצוניות הן 5.1 מליארד ש"ח בשנה. הצפי לגידול שנתי בצריכה הוא כ- 4.4%, כלומר תוספת שנתית של הוצאות חיצוניות של כ- 227 מליון ש"ח בשנה. (הוצאות שלא כוללות את עוגמת הנפש של האנשים שנהיים חולים עקב הזיהום, ובני משפחתם, שלא ניתן כיום לכמת בכסף). המשמעות היא שצמצום של 1% בצריכת החשמל יחסית לצריכה המשוערת ב- 2012 משמעה רווח של כ- 592 מליון ש"ח בשנה למשק הישראלי.

התנועה קוראת לניצול התשתית החוקית הקיימת לקידום חסכון אנריגיה: חוק משאבי אנרגיה שהתקבל בכנסת בשנת 1989 הגדיר תקנים ממשלתיים ליעילות אנרגטית, הכוללים סימון ודירוג של צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל המיוצרים בארץ, בקרה על צריכת האנרגיה במתקנים מסחריים ותעשייתיים גדולים, ודרישה בחוק ממוסדות ציבור לדווח מפעם לפעם על צריכת האנרגיה שלהם. עם זאת, אכיפתם של תקנים אלו לוקה בחסר. בנוסף, המגזר הציבורי הוא אחד המגזרים הגדולים ביותר במשק ולכן יש חשיבות מרכזית להתמקד בו. בהחלטת מדיניות נכונה ויכולת הנהגה איתנה, הממשלה יכולה להנהיג שינויים משמעותיים באופן שבו היא צורכת חשמל. פעולה כזו יזמה הממשלה הנוכחית בבריטניה, כמה ימים אחרי עלייתה במאי 2010. ראש הממשלה הכריז על יעד של צמצום טביעת הרגל הפחמנית שגורמת פעילות הממשלה ב- 10% בשנה. הסרטון הבא ממחיש את התהליך למימוש היעד. בינתיים הביצוע החלקי בלבד.

2) הגדלה משמעותית של אנרגיה ממקורות מתחדשים
התנועה, קוראת לסדרה של שינויי מדיניות שיביאו למעבר של מקורות האנרגיה בשראל מדלקים פוסליליים לאנרגיה סולארית.  כמו כן, לרוח לביו-דלקים יש את הפוטנציאל לספק חלק מצרכי האנרגיה הנוכחיים באופן נקי, ובכך להקטין את התלות בדלקים פוסיליים.  יש לנקוט בצעדים ספציפיים:
1. סבסוד עלויות האנרגיה הסולארית ע"י תעריפי הזנה מועדפים ותמריצים נוספים, כך שיוכלו להתחרות בחשמל המופק מדלקי מאובנים גם ברמת העלות שרואה היזם. הסבסוד יביא להפנמת החיסכון בעלות החיצונית על ידי היזם ולכן יקרב את המשק לאופטימום חברתי.
2. חיסול החסמים הבירוקרטיים העומדים כיום בפני יישום אנרגיה מתחדשת בקנה מידה גדול.
3. השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות, הסטת עומס שיא, אחסון אנרגיה ותמיכה ביישום רחב-היקף של טכנולוגיות חדשות שהן זולות יותר ויעילות יותר בשימושי קרקע מהטכנולוגיות הקיימות כיום. צעד זה ייצור דרישה מקומית לצד פיתוח תעשיית ייצוא חזקה.
4. מכסות יעד להפקת אנרגיה מתחדשת, לאספקה של 10% מכלל האנרגיה מממקורות חלופיים עד שנת 2015; 20% עד שנת 2020, ועד כדי 50% עד שנת 2030.

כיצד ניתן להגיע למהפכה הזו באנרגיה מתחדשת?  התנועה מציעה תכנית מפורטת כדלקמן:

חוות אנרגיה בקנה מידה קטן – בישראל כ- 800 קיבוצים ומושבים. לכל יישוב הוקצו בין 5,000 ל-10,000 דונם קרקע לשימוש חקלאי. משרד החקלאות אישר שימוש של עד 250 דונם של אדמה חקלאית לכל קהילה להפקת אנרגיה סולארית. אם כל קיבוץ ומושב יקדישו את שטח הקרקע המקסימלי לייצור אנרגיה סולארית, סך של 200 קמ"ר יכול לייצר כ-10 ג'יגה-וואט של חשמל, שהם כמחצית מצרכי ייצור החשמל הצפויים של הישראלים והפלסטינים עד 2020. 
גגות בתים – המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל היא לעודד בעלי בתים ועסקים להתקין על גגותיהם מתקנים קטנים להפקת אנרגיה מתחדשת (פאנלים סולאריים) בכדי לנצל את השטח לייצור אנרגיה. לפי הערכות, מתקנים אלה יוכלו בסופו של דבר לספק 1 ג'יגה-וואט של תצוכת החשמל של ישראלית והרשות הפלסטינית עד 2020.
חוות אנרגיה בקנ"מ בינוני – בנגב ובערבה ישנה רמה גבוהה של קרינה סולארית שנתית, עובדה שיש לקחת בחשבון. אם חמישים הקיבוצים והמושבים בנגב ובערבה יסבו 750 דונם נוספים לשדות סולאריים (סך כולל של 1,000 דונם ליישוב), יתווספו עוד 38 קמ"ר להפקת אנרגיה סולארית, מהם ניתן להפיק עוד 1.9 ג'יגה-וואט, בכפוף לפתרונות אחסון החשמל.
חוות אנרגיה בקנ"מ גדול – דו"ח של ועדת רשות התכנון לחקר אתרים אלטרנטיביים לתחנות כוח סולאריות של משרד הפנים משנת 2009 ממליץ על חמישה אתרים בנגב ובערבה המתאימים לתחנות כוח סולאריות גדולות. אתרים אלה כוללים את הפארק התעשייתי תמנע, דימונה, צומת הנגב ותל ערד, כמו גם אשלים, אתר שכבר אושר לפיתוח אנרגיה סולארית ע"י משרד התשתיות הלאומיות ומינהל מקרקעי ישראל. חמישה מתקנים אלה יוכלו לספק סך של 1.25-2.5 ג'יגה-וואט חשמל, תלוי בפתרונות אחסון האנרגיה.
שדות-על – באמצעות הסכמים עם קיבוצים מסויימים בנגב, יהיה אפשר ליצור לפחות 3 "שדות על" המשתרעים על פני 10,000 דונם כל אחד. שדות אלה, בהיקף 30 קמ"ר סה"כ, יוכלו לספק 1.5 ג'יגה-וואט אנרגיה סולארית. ע"י שימוש בשטחים חקלאיים קיימים, הקמת מתקנים סולאריים אלה לא תחייב פגיעה בבתי גידול ושטחים פתוחים בלתי מפותחים.
מיזמים מיוחדים – מיזמים נוספים בנגב עשויים לספק 2 ג'יגה-וואט חשמל.
בסיס חיל האוויר נבטים שבנגב – הועלתה הצעה לנצל את הקרקע המוגנת אך שאינה בשימוש בבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב לייצור אנרגיה סולארית. לפי ההערכה, השדות בבסיס נבטים יוכלו לספק 2 ג'יגה-וואט חשמל סולארי.

3) טכנולוגיה בשירות האנרגיה
שימוש בטכנולוגיות קיימות יאפשר לחברת החשמל לחסוך עלויות דלק ועלויות חיצוניות בייצור החשמל:
תשתית רשת חשמל חכמה (smart grid) הינה שם כולל למגוון מערכות מתקדמות שמייעלות את מערכת ההולכה. המערכת גם אוספת מידע על מגוון מכשירים ביתיים ומכונות תעשייה ומדווחת על צריכת החשמל שלהם, מה שמאפשר מחקר שעיקרו ייעול השימוש בחשמל הן על ידי ניהול ביקושים נכון יותר והן על ידי הזנה של חשמל חזרה לרשת כאשר הביקוש גבוה – על פי עיקרון השלת עומס – peak shaving. פריסה מלאה של רשת מסוג זה ברחבי הארץ תבטיח את היעילות והמהימנות של רשת האספקה.
אמצעי נוסף הוא החלת מתקני קוגנרציה בייצור חשמל. מתקנים אלו מנצלים את איבוד האנרגיה והחום של גנרטורים וטורבינות המשמשים לייצור חשמל. מתקני הקוגנרציה מחזירים את האנרגיה האבודה למערכת כדי לייצר חשמל נוסף, וכך מייעלים את המערכת: נצילות הייצור בתהליך שמכיל מתקני קונגרציה הוא 65%-85% לעומת נצילות של 30%-35% במערכת הייצור הקונבנציונלית (שיפור של כ- 122%).

 

4) קרן לאומית להתייעלות אנרגתטית
צמיחה ירוקה במשק האנרגיה תכלול ייסודה של קרן לאומית שתממן פרוייקטים להתייעלות אנרגטית בכל המגזרים של המשק והחברה בישראל.  הסכומים שהוקדשו לנושא היום אינם גדולים מספיק כדי להגיע ליעדים הדרושים. כמו כן, המסגרת הממסדית אינה עצמאית דיה ואינה נמרצת בתחום מספיק בהשוואה לנעשה בחו"ל
התנועה תומכת בהקמת חברה ממשלתית עצמאית ללא מטרות רווח, שתנהל את התוכניות השונות ליישום התייעלות אנרגטית בבנייני מגורים, בניינים מסחריים, משרדי ממשלה, בתי ספר, חברות תעשייתיות ובקרב רשויות מקומיות. כמו כן, מיסוד מסגרת מסובסדת להשבחה (retrofitting) של בנייני מגורים קיימים והתאמתם להתייעלות אנרגטית, המכוונת במיוחד לדיור של בעלי הכנסות נמוכות.

 

5) שיתוף פעולה איזורי לקידום משק אנרגיה בר קיימא
אף על פי אופיים הרגיש של יחסי ישראל עם שכנותיה, התנועה סבורה אסטרטגיית אנרגיה מקיימת מחייבת שיתוף פעולה איזורי נרחב. אסטרטגיה זו צריכה לכלול רשת חכמה איזורית משולבת ושיתוף בטכנולוגיות הסולאריות הישראליות, אשר יאפשרו את ניצול אנרגיית השמש במדבריות הגדולות מעבר לגבולותינו, כדי ליצור יחד את מטרתנו המשותפת – עתיד בר קיימא. אמנם השינויים הרבים וחסר היציבות כיום במדינות השכנות לנו יוצרים מצב רגיש, אך בסופו של דבר החזון העתידי מחייב מהלכים מסוג זה, אשר ישרתו למעשה את קידום השלום ואת הצורך בחיזוק הביטחון האיזורי מבחינת כל הצדדים.  כמו כן, במסגרת יישוב סכסוכי קרקעות עם המגזר בדואי בנגב, התנועה קוראת לקידום תוכנית מיוחדת המעודדת הקמת מתקנים סולאריים בשטחים שבמחלוקת המתאימים כבסיס לפתור שתי בעיות בו זמנית. 

 

6) עידוד משמעותי של בנייה ירוקה
תצרוכת החשמל במבנים בישראל עומדת על כ-60% מצריכת החשמל הכוללת. מכיוון שעיקר צריכת החשמל ומשאבים נוספים מתקיימת במבנים בישראל, מעבר לבנייה ירוקה ומודעת אנרגיה טמונה פוטנציאל גדול להפחתת צריכת החשמל. התנועה הירוקה, התנועה תקדם מדיניות הקובעת ידעים ברורים: עד שנת 2020 כל הבנייה החדשה תייצר מבנים בהם צריכת האנרגיה נטו היא נייטרלית (ZEB – Zero net Energy Buildings). בבנייני ZEB מקוזזות פליטות הפחמן הנוצרות מדלקים פוסיליים, בין אם באתר עצמו או במקורות ייצור החשמל, ע"י כמות ייצור האנרגיה המתחדשת באתר עצמו. זהו יעד שאפתני, אך ניתן התנועה מאמינה שניתן לעמוד בו באמצעות הצעדים הבאים:
1. הצעת תמריצים כלכליים (בצורת סובסידיות, הטבות מס, משכנתאות 'ירוקות' וכד') לתעשיות תומכות בנייה העומדות בתקני בנייה ירוקה, כמו גם לבעלי בתים – הן של בניינים חדשים והן להשבחה ושיפוץ של מבנים קיימים. העלות העודפת של בנייה ירוקה עומדת על בין-1-3% ביחס לבנייה 'רגילה', אולם ההחזר על ההשקעה מהיר בדמות חסכון בהוצאות חשמל וכולי. ניתן עם זאת להחזיר ליזמים חלק מההפסדים באמצעות מערכת סבסוד ו/או מיסוי ירוק.
2. קביעת תקנים עבור "מבנים יעילים אנרגטית" אשר ייכנסו לתוקף עד שנת 2015. תקנים אלה יתורגמו בסופו של דבר להקמת בתים ומשרדים בריאים, נוחים ועמידים יותר, שאף ערכם גבוה יותר. בשנת 2006 השיקה הממשלה תקן ישראלי מספר 5281, שהוא כלי וולונטרי לצמצום טביעת הרגל הסביבתית של בניינים חדשים ומשופצים (בנייני מגורים ומבנים מסחריים כאחד). אולם מחקר שנערך כשנה לאחר אימוץ התקן העלה שבעלי בתים אינם מודעים כלל לפוטנציאל החסכון באנרגיה אותו ניתן לממש באמצעות תכנון מושכל, וכי לתעשיית הבנייה אין די תמריצים לאימוץ וולנטרי של עקרונות הבנייה הירוקה. זאת ועוד, לא ברור אם התקן, כפי שהוא כתוב היום, אכן מתוכנן נכון לאפשר חיסכון מספק באנרגיה שיהיה משתלם ויהפוך את ההשקעה הדרושה בבנייה ירוקה לכדאית. בתחילת יולי 2011 הושק תקן חדש לבנייה ירוקה ויש לבחון אם התקן החדש הפנים את השינויים הנדרשים בהקשר זה.
3. ייעול הבירוקרטיה בתחום ע"י תיאום בין-משרדי בנושא הבנייה הירוקה וקיבוץ הנושא תחת גג אחד. נכון לעכשיו לפחות שבעה משרדי ממשלה שונים מעורבים בפיקוח על היבטים שונים בענף הבנייה; התיאום ביניהם מורכב ומעורר קשיים רבים. פתרון זה הוא בעל תפוקה שולית גבוהה ביחס לעלות שלהן, שהיא בעיקר תכנונית ואין לה הוצאה תקציבית בפני עצמה.
4. שילוב תקני בנייה ירוקה בתמ"א 38 לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
5. ניהול קמפיין תקשורתי להעלאת מודעות הציבור לחשיבות הבנייה הירוקה ויתרונותיה לקבלנים כמו גם לצרכנים.

התוכנית הירוקה בתחום התחבורה התוכנית הירוקה בתחום האנרגיה התוכנית הירוקה בתחום בעלי החיים